מוצרט חירש

תוכן עניינים

לודוויג ואן בטהובן תפס מקום רב יותר מההיסטוריה של המוזיקה בכך שהגשים את הבלתי אפשרי לכאורה מאוחר בחייו. גם לאחר שהתחרש, המשיך להלחין מוזיקה יפהפייה ומתמשכת. מה שכולם יודעים או חושבים שהם יודעים הוא שהוא חיבר את יצירות המופת הגדולות ביותר של המוסיקה כשהוא חירש לחלוטין.

משנת 1796 ואילך הזכרנו בפני בטהובן שהוא שמע מכתבים מרעש המהמהם

אך רק בשנת 1801 תועד כי הוא נהיה חירש בהדרגה. מוסיקולוגים חושדים שכאשר שמיעתו התדרדרה, הוא העדיף צלילים גבוהים יותר והחל להשתמש בהם כשהוא חירש לחלוטין, תוך שאב זיכרון ודמיון. למרות שיש בבירור יצירות מוסיקה נהדרות שהולחנו במהלך אובדן שמיעה, חירשות לא השפיעה על המוסיקה באותה צורה. כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר נכתבו לאחר שהקריירה שלו כפסנתרן הופרעה בגלל ירידה בשמיעה.

בטהובן

שהוכשר כפסנתרן במשך רוב שנות נעוריו, איבד את שמיעתו ובסופו של דבר הפנה את תשומת ליבו להלחנה. אין הרבה עבודות של מוזיקאי חירש, אבל בשנת 1825 הכנר קארל הולץ תיאר את מוצרט כ”אין “מחוץ לגאונותו ולאמן המוסיקלי שלו. מעבר לכך, מיינרד סולומון מנתח ברהיטות את חייו ויצירתו מנקודת מבט ומקור אחר: “מחוץ לגאונותם של אמני המוזיקה, הוא הבל. הוא כמעט ויתר על חייו הציבוריים ולמרות שהיה פסנתרן ומנצח מצוין, הוא היה הושפע מאוד מהמוזיקה שהוא מצא בה השראה, גם אם שמיעתו לא הייתה עניין.

למרות שהוא לא ויתר לחלוטין על חסות כמו מוצרט, בטהובן עשה הכל כדי לרצות את כל הסובבים אותו, ובאופן שהוא עבר מעבר לזה ושמח את כולם פרט לעצמו.

יצירתו המפורסמת ביותר של בטהובן, “אודה לקונצ’רטו בדו מינור”, היא, עם זאת, היצירה החשובה ביותר בכל הקריירה שלו.

כנראה ההיסטוריה הידועה ביותר של תולדות המוסיקה פעילות הקונצרטים של בטהובן הופרעה כשהוא חירש בגיל 23 בקונצרט בווינה בשנת 1812.

חירשותו של בטהובן החלה בשנת 1798 והוא איבד 60% משמיעתו בשנת 1801

בגיל 31. באמצע שנות העשרים לחייו החל בסדרה של התקפים מחרישים אוזניים, הראשון בתחילת שנות העשרים לחייו והשני בשנת 1812. הוא איבד את כל שמיעתו במחצית השנייה של המאה ה -18, היה חירש לחלוטין בגיל 44 ובשנת 1814, ואז שוב בגיל 44. —- אחרי הכל, יכולתו להקשיב לחלק ניכר מחייו אפשרה לו להמשיך להלחין מוזיקה חדשה עבור חירשים, ובתחילת המאה ה -20, למי ש לא יכול היה.

באביב 1814

עם זאת, הושג אבן דרך אומללה: בטהובן, שכעת כמעט חירש, ישב על הפסנתר לשתי הופעות של שלישיית הארכידוכס שלו. אילו היה מורכב היום, מצבו היה ניתן לריפוי, בדיוק כפי שעשה כשניסה להתלונן לראשונה. מוצרט היה מודע לעובדה שהוא מתראיין, אך בכל מקרה הוא הסכים לראיין אותו.

לאחר שהלחין את הסימפוניה בשנת 1808

אנו יודעים שבטהובן השלים יותר ממחצית הקומפוזיציה שלו לפני שהפסיד בקרב על חירשות. גם כשהלחין את יצירתו האלמותית ביותר, הוא נאבק להשלים עם מצבו – אותו הוא נואש להסתיר – ואת האפשרות להפוך לחירש בעיצומו של הישגו הגדול ביותר, שלישיית הארכידוכס.

בטהובן

למשל, סידר מחדש את המבנה הפורמלי של סימפוניה קלאסית ושילב גמר מקהלה. די מדהים שכתב את יצירת המופת שלו, הסימפוניה התשיעית, בגיל 45, כי הוא יכול היה להקשיב לה במלוא הווליום במשך רוב חייו, אבל הוא כנראה מעולם לא שמע זאת.

שפת הסימנים

שפת הסימנים של קהילת החירשים וכבדי השמיעה היא מדהימה, ולאחר לימוד קצר אפשר לנהל שיחות שלמות רק עם הידיים. להלן חלק מהאותיות והמילים שאפשר ליצור

פרטים נוספים »

מי מוגדר חירש?

ידוע היטב בחברה שלנו כי לקויי שמיעה ונכים סובלים ממגוון מוגבלות נפשית ופיזית. זו מילה מתכוונת היטב, שנואה מאוד על ידי חירשים וכבדי שמיעה, אך

פרטים נוספים »

עוד בנושא

שינוי גודל גופנים
ניגודיות